רש"י על מנחות פ״ג ב:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות פ״ג ע״א:ט״ו רש"י על מנחות פ״ג ע״ב:ב׳ »

1 מנחות פתח ↗

מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב נַחְמָן, דְּאָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מִנַּיִן לְמוֹתַר הַפֶּסַח שֶׁקָּרֵב שְׁלָמִים? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְזָבַחְתָּ פֶּסַח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ צֹאן וּבָקָר״, וַהֲלֹא אֵין פֶּסַח בָּא אֶלָּא מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים! אֶלָּא מוֹתַר הַפֶּסַח יְהֵא לְדָבָר הַבָּא מִן הַצֹּאן וּמִן הַבָּקָר.

2 מנחות פתח ↗

1 מותר הפסח - כגון שהפריש מעות לפסחו וניתותרו לשלמים והיינו מותר פסח. ענין אחר שהפריש פסחו ואבד והפריש אחר תחתיו ואח"כ נמצא הראשון והוא מותר פסח מנין שקרב שלמים:

2 לדבר הבא מן הצאן ומן הבקר - היינו שלמים:

« רש"י על מנחות פ״ג ע״א:ט״ו רש"י על מנחות פ״ג ע״ב:ב׳ »